קצת על עצמי

כילדה התלבטתי בין להיות מורה, עורכת דין או רופאה ואז הכרתי את עולם המחול שמחק רצונות אלו כמו גלים על החול...

בשנים שליוו את בגרותי התמסרתי כל כולי לעולם הזה, לשפה החדשה, העשירה והעמוקה של הגוף, לחיבור למוזיקה, להבעה של רגשות בדרך שעוד לא הכרתי.

התגייסתי לצבא והתמזל מזלי "ליפול" למשרד החינוך ביחידה והמשכתי לרקוד באדיקות ומסירות. כשהשתחררתי מהצבא כבר התחלתי את המיזוג בין הרצונות הישנים שלי, לעולם החדש והתחלתי ללמד מחול – הנה אני מורה. ההוראה הייתה לי אויר, השראה, יצירה, אהבתי ואוהבת עד היום את תלמידיי ותלמידותיי לאורך השנים, שיכולתי לצפות בהם מתבגרים לנגד עייני, כשמחול היה תמצית שאותה ליווה חיבור שהוא הרבה מעבר לתנועות של הגוף.

חומרים של החיים תמיד היו שזורים בכל פינה, בכל תנועה, בכל רגש, בכל יצירה. התפקיד הזה שלקחתי על עצמי כמורה למחול הביא אותי לחשיבה עמוקה על המהות שלי כמורה ועל המהות של מה אני רוצה להעביר הלאה. הבנתי שעבורי המשמעות של היותי מורה למחול היא לחשוף את התלמידים לקשת רחבה של חומרים מחד וחינוך לאהבה שלהם את עצמם ואת החיים מנגד.

כסקרנית ואחת שאוהבת להרחיב אופקים כבר בשנותיי הצעירות התחלתי רומן נוסף, ה"רפואה".בשל העיסוק עם גוף פגשתי את "חלום הרופאה" מזווית חדשה. למדתי עיסוי שוודי והתחלתי לתת מזור למה שחשבתי בהתחלה כגוף בלבד. מהר מאוד הבנתי שהחיבור הזה של המגע הוא אומנם בגוף, אך הוא זרוע ארוכה לנפש וככה כבר מיזגתי שניים מתוך שלושת חלומות הילדות שלי להיות מורה ומרפאה.

לאורך השנים המשכתי בדיאלוג עם עצמי ועם היקום ולמדתי עוד קורסים שונים כמו פילאטיס וטאי צ'י - משהו שפתח אותי לזוויות חדשות-ישנות של חיבור לגוף ולנשמה, פתח לי את הנשימה, תרתי משמע.

רצה "הגורל" שכאשר התחלתי קורס גי'ן שין, לא הסתדר לי להמשיך אותו וכאופציה חלופית "נפלתי" לקורס שנקרא תרפיה בצבעים.

נפילה זו הייתה אחת הנעימות שהיו לי בחיי, ידיעה מוחלטת כמעט בתחילת הקורס שהעולם כמו שאני מכירה אותו משתנה לנגד עייני ולתמיד! האישור הסופי לחיבור בין גוף נפש, ההבחנה בצבעוניותו של העולם כמו שמעולם לא הבטתי בו בעבר - מהיום ולתמיד העולם מוקף בצבעים ואני ערה להם, לא עוד לוקחת אותם כמובן מאליו אלא כפליאה, ממקום של השתאות ואמון מלא, בכוחות היקום, שהצליחו באופן כה מדהים לצבוע כל פרח, כל ציפור, כל שמיים וים. 

הקורס הזה פתח אותי לחיבור לאסתטיקה הטבעית והמדהימה, שמקיפה אותנו אל מול ההבנה שבמקומות רבים שהאדם יוצר הוא "מפספס" את היכולות של היקום ליצור סביבו זרימה, נוכחות, אסתטיקה והרמוניה.

כמי שיצירתיות טבועה בנשמה שלה הלכתי להרחיב את הכלי הזה ואת הידע בתחום ושנקר הייתה התחנה הבאה שלי, שבה למדתי עיצוב פנים. אושר גדול, עכשיו יש בערנות שלי, לא רק צבעים אלא גם צורות, טקסטורות, פונקציות, אנשים... אנשים... אנשים!

קול בתוכי לחש, כי העיצוב מטרתו להיות עוד כלי שתומך ומתמזג ביקום וביחסי הגומלין שלו עם מי שמשתמש בו, העיצוב הוא עוד כלי לחבר לריפוי... משהו חסר לי.... פאנג שואי! וככה התגלגלתי שוב ללימודים, פאנג שואי : קורס חוויתי, הבנה עמוקה של תהליכי היקום. פאנג שואי ואסטרולוגיה סינית, שעל פיה אני כמו השמש, שנת החזיר אנרגיית יום סוס... אני צריכה לדהור קדימה ולהאיר את הדרך = סגירת מעגל!!!

חזרתי לרידמן והפעם ללימודי אימון הוליסטי ונכון עורכת דין אני לא, אבל אני מצאתי את עצמי סניגורית נלהבת של נפש האדם, של המהווים של הנשמה, מצאתי את עצמי בתחושת שליחות שמבקשת לדבר בשם האמת הפנימית של כל אחד ואחת שזועקת בעידן שלנו לקבל ביטוי.

ברידמן למדתי אימון הוליסטי, דימיון מודרך, פרחי באך, עבודה על ריפוי הילד הפנימי שלי, מציאת הערכים שלי והייעוד שלי!

התחלתי לאמן ולטפל באנשים, חזרתי אחרי הפסקה ארוכה אל עולם המחול ואל ההוראה, התחלתי להעביר סדנאות והרצאות, הרעב לידע ולהרחבת האופקים הפך להיות חלק אינטגראלי מהחיים שלי והשקעתי בלימודי פסיכולוגיה וחינוך.

כך למעשה, כל חיי מצאתי שיש כל כך הרבה דברים שמעניינים אותי, כל כך הרבה דברים שאני רוצה לחקור, כל כך הרבה מגוון ושפע.

הדעה הרווחת ביקשה מיקוד, שנמצא דבר אחד ונשים על עצמינו כותרת, שנבחר, נחליט, נתפקס...

שנים מצאתי את עצמי בוחרת בא' ומוותרת על ב', בוחרת בשחור ומוותרת על לבן, בוחרת בכאן ומוותרת על שם...

שנים רבות של ידיעה פנימית שנועדתי (למעשה נועדנו כולנו) לגיוון, שהבחירה באו או איננה הדרך, שנים רבות שאני חושבת איך להיות גם וגם, איך לעשות בדיוק מה שאני רוצה בלי להקשיב לקולות הרבים שמפחדים מחופש אמיתי, כזה שבו אתה באמת בוחר ויוצר, כזה שבו אתה באמת עושה את מה שנכון לך ועושה לך טוב, כזה שבו אין או או אלא גם וגם וגם...

אז הנה, עידן חדש בפתח, כזה שבו אני בוחרת ברב גוניות, בלחבר יחדיו את כל מה שאני אוהבת, מעניין אותי ומדבר אלי... 

אסטתיקה, עיצוב, אומנות, עבודות יד, התפתחות, חקיקה, למידה, תנועה, יצירה.

הפירוש של קמינו בספרדית הינו דרך, וזוהי הדרך להיות מבחינתי. להיות בתנועה מתמדת, בהתפתחות , ביצירה, למצוא את השביל שלי וללכת בו בהנאה ועיניין, לברוא את המסלול, את הנוף ואת החוויות...

יתרה מזו, הדרך להיות היא להבין שאנחנו יכולים להלך בכמה שבילים במקביל כי אנחנו רב מימדיים, להבין שאנחנו יכולים לקפץ בקלות והנאה משביל לשביל או להיפרד משביל מבלי להביט לאחור... 

אז תשאלו אותי מה זה קמינו? קמינו זה בית לכל מה שיעלה ברוחי ומגיח מהאמת הפנימית שלי ומחיבור ללב שלי. 

קארן